מִדְבֵית אֶפְרַיִם קָם יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן בְּקַדְמֵיתָא אַגִיחַ קְרָבָא בִּדְבֵית עֲמָלֵק בַּתְרוֹהִי קָם מַלְכָּא שָׁאוּל מִדְבֵית בִּנְיָמִין וְקַטֵל יַת דְבֵית עֲמָלֵק וְאַגִיחַ קְרָבָא בִּשְׁאַר עַמְמַיָא מִדְבֵית מָכִיר נַחֲתוּ כַּד מְרַשְׁמִין בִּקְרָבָא מִשִׁבְטָא זְבוּלֻן כַּתְבִין בְּקוֹלְמוֹס דְסֵפֶר חָד:
מני אפרים. מן שבט אפרים ושרשם, והוא יהושע נשיאם:
בעמלק. מאז נלחם הוא בעמלק והחלישם, כמו שכתוב (שמות יז יג), ויחלש יהושע את עמלק:
אחריך. כאלו תדבר לאפרים ותאמר, אחר מלחמת יהושע אשר יצא ממך, יבוא שאול הבא מבנימין וילחם בעמלק ברוב עם אשר יבאו עמו ממך אתה ישראל, וכמו שכתוב (שמואל א טו ד), ויפקדם וכו׳ מאתים אלף:
ירדו מחקקים. השרים מבני מכיר בן מנשה ירדו בהמלחמה ההיא עם סיסרא, ומזבולון ירדו כולם, ואף הסופרים, עם שאינם מלומדי מלחמה:
מני. מן, והיו״ד נוספת:
בעממיך. מלשון עם:
משכים. כי הכתיבה עשויה במשיכת הקולמוס:
שבט. רוצה לומר, קולמוס:
מני. מפרש מ"ש אז ירד שריד לאדירים עם, מי היו האדירים? הם מני אפרים שהלכו עם אהוד, שרשם בעמלק והם שרשו את עמלק שהיה עם מואב (כמש"ש ג' יד ויאסוף אליו בני עמון ועמלק) אחריך, אתה אהוד אחריך הלך בנימין בעממיך שהוא היה עמך ושבטך כי אהוד היה משבט בנימין, והם היו אדירים וגבורים, לא כן במלחמה הזאת לא הלכו גבורים, רק מני מכיר ירדו מחוקקים. אלה שירדו עמי מבני מכיר היו מחוקקים חכמים בדת ודין לא אנשי חיל למלחמה. ואלה שהלכו עמי מזבולון היו מושכים בשבט סופר לא אוחזי מגן וחרב.
והנה התחילה דבורה לספר ענין השבטים במלחמות והתחילה מן אפרים כי על ידו נעשית המלחמה הראשונה ואמ' מן אפרים שרשם מי שהיה שרשם והוא יהושע שהיה נשיא עליהם והיה היותר נכבד שבשבט נלחם בעמלק כמו שנזכר בתורה ויחלוש יהושע וגו' אחריך. תביא אתה שתהיה משבט בנימן בעממיך להלחם עם עמלק והוא שאול ומן מכיר בני מנשה שהיה חלק לעבר הירדן ירדו החכמים עם דבורה למלחמה וכן הענין מזבולן:
