שׁוֹפְטִים ה׳ · ט״ו

וְרַבְרְבֵי יִשָׂשכָר מִשְׁתַּמְעִין לְמִילֵי דְבוֹרָה וּשְׁאַר שִׁבְטָא דְיִשָׂשכָר מְשַׁמְשִׁין קֳדָם בָּרָק מִשְׁתַּלְחִין בְּקִרְוֵי מַשְׁרָא לְכָל אֲתַר דְצָרִיךְ לְתַּמָן בְּתוּשְׁלַחְתֵּיה אַזְלִין בְּזַרְעִית רְאוּבֵן סַגִיאִין נִבְלֵי לִבָּא:

ושרי ביששכר. רצה לומר, עם כי השרים ביששכר ישבו בכל עת עם דבורה ללמד בישראל חק ומשפט, וכמו שכתוב (דברי הימים א יב לג), ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו׳, ולא נסו אם כן מעולם ללכת במלחמה, ויששכר עם כל זה עשה כן כמו ברק, וירד למלחמה כמוהו:

בעמק שלח ברגליו. כי למעלה נאמר (ד יד) שאמרה דבורה לברק לרדת מן ההר אל העמק לקראת המלחמה, ושמע ברק אליה וירדו, לזה אמרה גם בזה עשה יששכר כברק, כי בעמק אשר שולח לרדת בה בדבר ה׳ על ידי דבורה, בה ירד ברגליו של ברק, רצה לומר, עם הלוכו ואחריו, ולא פחד לרדת אל העמק (ומלת ׳שלח׳ חוזר על יששכר, כי דבר ה׳ שעל ידי דבורה היה לכל העם, ומפני הכבוד ייחדה הדבר לברק, שהיה שר הצבא):

בפלגות ראובן. רצה לומר, אם כל השבטים האלו לא פחדו מלרדת למלחמה אם בעבר ואם בהווה ואם בעתיד, לזאת בפלגות ראובן, רצה לומר, במה שראובן נחלק ונפרד מן המלחמה ההיא, גדולים המה ׳חקקי לב׳, רצה לומר, הנה ראוי לחשוב רבות מחשבות לב להבין הדבר מה זה היה לו שנחלק מן המלחמה:

ושרי. כמו ושרים:

ברגליו. עם הלוכו, ואחריו, וכן (לעיל ד י) ויעל ברגליו:

בפלגות. ענין חלוקה, כמו (בראשית י כה) נפלגה הארץ:

חקקי. מלשון חקיקה, וענינו מחשבה:

וכן ושרי ביששכר שהלכו עם דבורה היו רק חכמים בתורה, וכן יששכר שהלך עם ברק, בעמק שולח ברגליו כי לא היה לו רכב וסוס ולא אנשי חיל למלחמה.

בפלגות. המשורר ישים לבו ורע בעיניו על שני שבטים ראובן ודן שלא באו למלחמה, כי בימי יהושע היה ראובן הולך בראש המחנות, ודן מאסף לכל המחנות ועתה לא באו, וכשתעיין בגבולי הארץ תמצא שכל השבטים היו קרובים לשדה המערכה, כי הר תבור היה בגבול יששכר. ומדרומו היה חלק יהודה ושמעון ובני יוסף ובנימין, ואחר שסיסרא התפשט על בני יששכר וזבולון ונפתלי שעמם נלחם, היה יכול ליפול על כל שבט מבלי אמצעי, כי חלק גד וחצי מנשה היה מגביל בעבר הירדן נגד יששכר, ובצד דרום היה מגביל עם יוסף בנימין ויהודה, ובמערבית צפונית אשר זבולון ונפתלי שנחלתם פגעו זה בזה כמו שאמר בנחלת אשר (יהושע יט כז) ופגע בזבולון, ובנחלת נפתלי (שם לד) ופגע בזבולון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח שמש, רק נחלת ראובן ודן היו נפרדים, כי אם היה האויב רוצה ליפול בנחלת ראובן היה צריך לעבור תחלה את הירדן אל גלעד, ולעבור דרך הגלעד גד וחצי מנשה, וכן אם היה רוצה ליפול על דן שהיה נחלתו במקצוע דרומית מערבית היה צריך לעבור דרך אשר, על פי זה אמרה, בפלגות ראובן, מה שנפלג ראובן ולא בא לצבא (הגם שלא היה ירא שיפול עליו האויב), גדולים חקקי לב, זה עושה חקוקות גדולות ורושמים נוראים בלב, רצה לומר שברון לב.

ושרי ביששכר. והשרים שהם ביששכר ג"כ ירדו עם דבורה ושבט יששכר בכללו וכן שמע לעצת דבורה ברק עד שבעמק שולח ברגליו בעצת דבורה כמו שאמר ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ואולם כפלגות ראובן גדולים חקקי לב: