שׁוֹפְטִים ה׳ · י״ג

בְּכֵן נְחַת חַד מִמַשְׁרִיַת יִשְׂרָאֵל וְתַבַּר תְּקוֹף גִבָּרֵי עַמְמַיָא הָא לָא מִגְבוּרָא דִדְהוֹן הֲוַת דָא אֱלָהֵן יְיָ תְּבַר קֳדָם עַמֵיהּ תְּקוֹף גִבָּרֵי סַנְאֵיהוֹן:

אז. כאשר יתחזק השיר ותתגבר התשועה, אז הנשאר מישראל למשול באדירי עם, הם הגוים החזקים:

ה׳ ירד לי. ה׳ יתן לי ממשלה בגבורי הגוים, וכפל הדבר במה שאמר:

ירד. ענין ממשלה, כמו (תהלים קי ב) רדה בקרב אויביך:

שריד. שיור, כמו (ירמיהו מב יז) שריד ופליט:

לאדירים. כמו באדירים, למ״ד במקום הבי״ת, וכן (ויקרא כז ז) ונפלו לפניכם לחרב, ומשפטו: בחרב:

אז. מבארת כי יש הבדל גדול בין התשועה הקודמת שהיתה ע"י אהוד שהיתה בדרך טבעיי, לבין התשועה הזאת שהיתה ע"י ה'. על זה אמר אז בימי אהוד.

ירד שריד לאדירים עם. (שריד הוא אהוד שנמלט ממואב אחר שהרג את עגלון, ולמ"ד לאדירים הוא למ"ד בשביל רצה לומר בשביל אדירים) אהוד השריד רד את עם מואב בעזר אדירים שהלכו לעזרתו, כמו שאמר ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו ב"י מן ההר, וא"כ היו אתו אדירים ועל ידי עזרתם רדה עם, רצה לומר עם חלש ופליטי מואב, לא כן אנכי ה' ירד לי ולא ידי ויד אדירים שהיו עמי רדו באויב רק ה' ירד לי, ולא על עם חלוש רק בגבורים שהם מחנה סיסרא, (ומלת ירד שרשו רדה מבנין הכבד כמו ירדה).

אז ירד. אז ישים השם רודה מה ששרד ונשאר מישראל על אדירים וחזקים והם עם יבין מלך כנען כ"ש ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל ה' שם רודה ומושל לי בגבורים ר"ל ששם ישראל רודה ומושל על הגבורים ההם והם עם יבין מלך כנען: