שׁוֹפְטִים כ״א · ט״ו

וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־עָשָׂ֧ה יְהֹוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שׁוֹפְטִים כ״א ט״ו נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הט״ו בפרק כ״א בשׁוֹפְטִים, מתוך 25 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְעַמָא אִתְנַחֲמוּ עַל דְבֵית בִּנְיָמִן אֲרֵי עֲבַד יְיָ תַּרְעָתָא בְּשִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל:

Mikraot Gedolot

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

נחם לבנימן. נתחרטו על מה שעשו לבנימן:

כי עשה ה׳. על ידם עשה ה׳ פרץ בשבטי ישראל, להיות כמעט חסרים שבט אחד:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

פרץ. ענין שבירה:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והעם. ר"ל והגם שכבר סר פחדם שימחה שבט מישראל אחר שמצאו נשים לארבע מאות איש, בכ"ז אחר שבתוך כך נתפייסו עמהם ודברו להם שלום, נחם העם על כלל הדבר, והתחרטו על הנעשה שעי"כ עשה ה' פרץ בין השבטים ושנאה ומלחמה. וז"ש והעם נחם, כי תחלה כתוב וינחמו בני ישראל, שהם ראשי העם וזקניהם וגדוליהם הדורשים טובת הכלל, אבל עתה נחם העם כולו והתחרטו ושבו אליהם לאהבה, ולא רצו ששני מאות האיש הנותרים ימותו ערירים:

Wikisource