שׁוֹפְטִים כ״א · ט״ז

וַיֹּֽאמְרוּ֙ זִקְנֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי־נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שׁוֹפְטִים כ״א ט״ז נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הט״ז בפרק כ״א בשׁוֹפְטִים, מתוך 25 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַרוּ סָבֵי כְנִשְׁתָּא מַה נַעְבֵּד לִדְאִשְׁתַּאֲרוּ לִנְשִׁין אֲרֵי פְסָקַת מִדְבֵית בִּנְיָמִן אִתְּתָא:

Mikraot Gedolot

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לנותרים. אלו שני המאות הנותרים משש המאות, מה נעשה להמציא להם נשים:

כי נשמדה. כי מבני בנימן נשמדה כל אשה, ומהיכן ישאו נשים:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נשמדה. ענין כליון:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים. אז חקרו הסנהדרין אם יוכלו להתיר את השבועה כדי לתת נשים להנותרים, ונתנו טעם כי נשמדה מבנימין אשה, ר"ל כי בעת השבועה לא היה דעתם להרוג הנשים והטף, ורצו רק שהם לא יתחתנו עמהם לא שילכו ערירים כי אז היו נושאים נשים משבטם, לא כן עתה שנשמדו נשי בנימין וימחה השבט על תנאי זה לא נשבענו, והרי יש פתח וחרטה:

Wikisource