שׁוֹפְטִים י״ד · ט״ז

וּבְכַת אִתַּת שִׁמְשׁוֹן עֲלוֹהִי וַאֲמַרַת לְחוֹד שְׂנֵאתַנִי וְלָא רְחַמְתָּנִי חוּדְתָּא חַדְתָּא לִבְנֵי עַמִי וְלִי לָא חֲוֵיתָא וַאֲמַר לָהּ הָא לְאַבָּא וּלְאִמָא לָא חֲוֵיתִי וְלִיךְ אֵכְדֵין אֲחַוֵי:

לא הגדתה. הביאור מן החידה:

ותבך. אולם אחרי שהיה סבה מאת ה' לשלוח משטמה בין שמשון ובין פלשתים לא עשה כן רק בכתה עליו שיגיד לה את החידה, והנה אמרה רק שנאתני ולא אהבתני, כי יקרה שאחרי האהבה ישוב וישנאה כאהבת אמנון לתמר, אבל אתה לא אהבתני כלל, כי החידה חדתה וזה היה קודם הנשואין ולי לא הגדתה, והוא השיב שאין זה משום שנאה כי גם לאביו ולאמו לא הגיד.