שְׁמוּאֵל ב׳ ז׳ · ט׳

וַהֲוָה מֵימְרִי בְסַעֲדָךְ בְּכָל אֲתַר דִי הֲלֵכְתָּא וְשֵׁיצֵיתִי יַת כָּל בַּעֲלֵי דְבָבָךְ מִן קֳדָמָךְ וְעַבְדִית לָךְ שׁוּם רַב כְּשׁוּם רַבְרְבַיָא דִי בְאַרְעָא:

שם גדול. להתפרסם בכל העולם, ככל הגדולים אשר מעולם אנשי השם ורבותינו ז״ל אמרו (פסחים קיז ב): שזהו מה שאומרים מגן דוד:

ואהיה ואם מצד המנוחה, הלא לא תמו אויבי ה' גם עתה רק אני הייתי עמך בכל אשר הלכת, ואכרתה את כל איביך מפניך שגברת עליהם, ולא ספו בהחלט, כי כל הימים יגורו מלחמות רק שתנצח אותם וגם לא כלו מפני ישראל רק מפניך, וזה כדוגמא שהיה בימי השופטים שזה איננו מנוחה ועשיתי אחרי דבר אתו תוכחות והראה לו שמלכותו ומנוחתו עדיין יתנודדו כמלונה, שב לבשרו כי הגם שראשיתו מצער אחריתו ישגא מאד א. אם בענין המלוכה ועשיתי (רצה לומר אעשה) לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ ששמם קיים לעולם כן אקבע לך מלכות נצחית, וכן בענין המנוחה גם כן ישתנה הדבר לטוב, ועל זה אמר: