וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־צִיבָ֖א מָה־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָ֠א הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית־הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב (ולהלחם) [וְהַלֶּ֤חֶם] וְהַקַּ֙יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר׃

וַאֲמַר מַלְכָּא לְצִיבָא מָה אִילֵין לָךְ וַאֲמַר צִיבָא חֲמָרַיָא לְבֵית מַלְכָּא לְמִרְכַּב וְלַחְמָא וּדְבֵילָתָא לְמֵיכַל עוּלֵימַיָא וְחַמְרָא לְמִשְׁתֵּי דִמְשִׁלְהֵי בְּמַדְבְּרָא:

מה אלה לך. רצה לומר: למה הבאתה כל אלה:

לבית המלך. לנשיו וילדיו:

היעף. מעמל הדרך: