שְׁמוּאֵל ב׳ י״ד · י״ט

וַאֲמַר מַלְכָּא הֲיַד יוֹאָב עִמָךְ בְּכָל דָא וַאֲתִיבַת אִתְּתָא וַאֲמַרַת חַיֵי נַפְשָׁךְ רִבּוֹנִי מַלְכָּא אִם אִית לְמִסְטֵי לְיַמִינָא וְלִסְמָלָא מִכֹּל דִי מַלֵיל רִבּוֹנִי מַלְכָּא אֲרֵי עַבְדָךְ יוֹאָב הוּא פַקְדַנִי וְהוּא שַׁוִי בְּפוּמָא דְאַמְתָךְ יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין:

היד יואב. האם כח חכמת יואב עם כל דבריך:

אם אש להמין. אם יש לנטות לימין או לשמאל מכל דברי אדוני אשר ידבר בכל עת, כי מזה נראה גודל החכמה אשר בו:

הוא צוני. ללכת אל אדוני:

והוא שם וגו׳. כל דברי המשל, שם הוא בפי:

אש. הוא כמו יש, וכן (מיכה ו י): עוד האש בית רשע:

להמין ולהשמיל. מלשון ימין ושמאל:

היד יואב הבין שהאשה לא תעשה זאת מעצמה אם איש להימין, אמרה כבר מבואר שהוא בעצת יואב, שהוא לא לבד ששם בפי המשל והנמשל, שם בפי גם פרטי הדברים, כי יואב בהיותו מכיר דרכי המלך הבין שתחלה יאמר המלך שיצוה עליו, ולמדה מה שתשיב ע"ז, וכן ידע כל גלגולי הדברים, עד שלא יש להימין ולהשמאיל מכל אשר דבר אדוני המלך, שכבר ידעתי תחלה כל פרטיהם כאילו רק כך היה מוכרח לדבר, וזה לא יוכל איש אחר (וע"ז כתוב אם אש) רק יואב הבקי במשפטי המלך, וזה שכתוב הוא צוני, והוא שם בפי את כל הדברים האלה, בראש ועד סוף:

אם אש להמין ולהשמיל. פירשו בו אם יש להימין ולהשמאיל והרצון בו שאין לנטות ימין ושמאל מכל אשר דבר המלך כי כן הוא האמת: