שְׁמוּאֵל ב׳ י״ד · כ׳

בְּדִיל לְאַקָפָא יַת אַפֵּי פִתְגָמָא עֲבַד עַבְדָךְ יוֹאָב יַת פִּתְגָמָא הָדֵין וְרִבּוֹנִי חַכִּים כְּחָכְמַת מַלְאָכָא דַייָ לְמִידַע יַת כָּל דִי בְאַרְעָא:

לבעבור סבב. רוצה לומר: ומה ששלח אותי ולא הלך בעצמו, כי לבעבור סבב וגו׳ עשה הדבר הזה לשלחני במקומו, כי אני הלא יכולה הייתי לדבר בדומה לו, לסבב ממנו דבר הנרצה, והוא פני הדבר ותחלת המחשבה, אבל יואב עצמו, לא היה לו מקום לסבב הדבר הנרצה בזה האופן, ולא רצה גם הוא לדבר הדבר באר היטב:

לדעת וגו׳. כי השכלת לדעת ממי יצאו הדברים, והנה בעבור רוב החכמה שבך, אין לנטות מדבריך ימין ושמאל:

פני הדבר. תחילת הדבר:

לבעבור סבב, ועשה זה כדי שהמשפט שתשפוט בנידון כזה יהיה סבה את פני הדבר, כי המסובב יהיה שכן תוכרח לשפוט בנידון שאתה נוגע:

לבעבור סבב את פני הדבר. הנה פני הדבר הוא מה שראוי שיפנה הדבר אליו והוא התכלית הראוי וכאלו אמר שהוא עשה כן כדי שיגיע התכלית הראוי: