וַיַּ֣עַן הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַל־נָ֨א תְכַחֲדִ֤י מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁאֵ֣ל אֹתָ֑ךְ וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה יְדַבֶּר־נָ֖א אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

וַאֲתֵיב מַלְכָּא וַאֲמַר לְאִתְּתָא לָא כְעַן תְּכַסֵי מִנִי פִתְגָמָא דַאֲנָא שְׁאֵל יָתִיךְ וַאֲמַרַת אִתְּתָא יְמַלֵיל כְּעַן רִבּוֹנִי מַלְכָּא:

אל נא תכחדי. אל תעלימי ממני אמיתת הדבר אשר אשאל אותך:

תכחדי. ענין העלמה, כמו (תהלים סט ו): ואשמותי ממך לא נכחדו: