שְׁמוּאֵל א׳ ב׳ · ו׳

כָּל אִלֵין גְבוּרָתָא דַייָ דְהוּא שַׁלִיט בְעַלְמָא מֵמִית וַאֲמַר לְאַחָאָה וּמָחִית לִשְׁאוֹל וְאַף עֲתִיד לְאַסָקָא בְּחַיֵי עַלְמָא:

ה׳ ממית ומחיה. רוצה לומר: לא במקרה בא, כי אם יד ה׳ עשתה זאת הוא ממית בני רבת הבנים, והוא מחיה בני העקרה, ולא תשכל מלידה ומבטן ומהריון:

מוריד שאול. ובזה מוריד את בת רבת הבנים אל השאול, רוצה לומר: בשפל המצב ועומק הצרה, ואת העקרה מעלה מעומק שפל מצבה:

מוריד. מלשון ירידה:

ה' ממית ומחיה. האנשים אחר זה כאן נתנבאה על תחיית המתים בביאור להיות עניינו בתכלית הפלא, ואמרה מוריד שאול ויעל לכפול הענין במלות שונות כי הרצון בשאול קבר כמו כי ארד אל בני שאולה ונקרא הקבר שאול להיותו בבטן הארץ וכזה נקרא המקום היותר שפל שאול כמו שפירשנו בביאורנו לספר איוב: