שְׁמוּאֵל א׳ ב׳ · י״ט

וּמְעִיל זְעֵיר עָבְדָא לֵיהּ אִמֵיהּ וּמַסְקָא לֵיהּ מִזְמַן מוֹעֵד לְמוֹעֵד בְּמִסְקָהּ עִם בַּעֲלָהּ לְדַבָּחָא יַת דְבַח מוֹעֲדַיָא:

מימים ימימה. בכל שנה ושנה העלתה לו מעיל חדש, לפי צורך גופו שגדל בכל שנה ושנה:

זבח הימים. מה שרגיל לזבוח בכל שנה:

ומעיל. מלבוש דומה קצת למעיל של כהן גדול:

והיתה עושה לו אמו מעיל קטן שנה בשנה ועליו היה חגור אפוד בד, ושנה בשנה היה מברך עלי את אלקנה ואת אשתו שישים לו זרע מן האשה תחת השאלה אשר שאל לה' כל אחד מהם והלכו אחר זה למקום אלקנה וידמה שזאת הברכה היתה שנה בשנה מפני ראות עלי טוב תכונת הנער והיותו גדל וטוב גם עם אלהים וגם עם אנשים כמו שזכר אחר זה: