וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃

וּשְׁמוּאֵל מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ עוּלֵימָא אֲסִיר כַּרְדוּט דְבוּץ:

ושמואל משרת וכו׳. ולא למד ממעשיהם:

את פני ה׳. ולמעלה אמר את פני עלי, להגיד שלאחר שגדל, לא הוצרך עוד לעלי להורותו:

נער. רוצה לומר עם שהיה עדיין נער, היה חגור אפוד בד, כדרך החשובים עובדי ה׳:

אפוד. מלבוש, דומה קצת לאפוד של כהן גדול, ויחגרו בו עובדי ה׳ להשתנות משאר בני אדם, וכן נאמר בדוד כשהלך לפני הארון (שמואל ב ו יד): ודוד חגור אפוד בד:

בד. פשתן:

והנה היה שמואל משרת את ה' והנה מקטנותו היה חגור אפוד בד לשמו שהוא נבדל לעבודת הש"י כמו הענין בכהני נוב עיר הכהנים שהיו שם שמנים וחמשה איש נושאי אפוד בד: