מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד. כָּךְ הָיוּ שׁוֹאֲלִין הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, "מַָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל הָאֱלֹהִים שֶׁכָּךְ אַתֶּם נִשְׂרָפִים וְנִצְלָבִים עָלָיו"?
שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ. לְהָעִיד לוֹ עַל אַהֲבָתֵךְ:
מה דודך. כאילו הנערות משיבות אותה מה זה תתרפק בו ומגעגעת עליו את היפה בין הנשים וכי במה נחשב הוא ביתר שאת משאר הדודים:
שככה השבעתנו. אשר כך השבעתנו להגיד שאתה חולה לאהבתו וכאילו תאמרנה הנה גודל החריצות הזה יורה שאין מי להעריך אליו, אמרי נא מה הם הטובות הנמצאות בו שאינם בזולתו. והנמשל הוא כאילו העובדי גילולים משיבות אותה לומר אמרי נא במה הא נחשב מכל שרי מעלה של העו״ג הלא כולם משפיעים טובה לאנשיהם וא״כ הואיל והוא עזבך התחברי עמנו ונהיה לעם אחד ותהי גם את תחת ממשלת השר המושל בנו:
משל:מה. ובנות ירושלים שאלו אותה מה דודך מדוד. הגידי לנו א] מה ההבדל בין אהבתך ליתר אהבות, ב] מה ההבדל בין דודך לדודים אחרים, עד שככה השבעתנו ברוב אהבתך אותו:
מליצה:מה. והנה בנות הגויה שואלים את הנפש, א) מה דודך מדוד. מבקשים שתצייר להם ההבדל בין האהבה ותשוקה זו הרוחניית שבה תכסוף הנפש אל האלהים, לבין יתר האהבות והכסופים הגשמיים (כי בנות הגויה לא ירגישו מהות האהבה הזאת ועוצם יקרה), ב) מה דודך מדוד. מה מהותו הנעלם ומה תאריו וסימניו ומה מעלותיו, עד שבעבורם ככה השבעתנו ותבקשהו עד מות:
מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו:
זהו כולו על צד הנמשל לספר בשבחו וחוזק שלמותו עד שיכנעו כל כחות הנפש אליו מאהבה תכלית ההכנע:
