שְׁמוֹת ט׳ · ז׳

וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ {פ}

במילים פשוטות

פרעה שולח ומברר, ״והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם״. אבן עזרא מבאר ש״עד אחד״ פירושו אפילו אחד, ושפרעה, אף שראה שה׳ אוהב את ישראל ובעבורם הכה את מקנה מצרים, לא חשש לשלח את העם, אולי משום שסבר שהמכה לא נמשכה זמן רב. ספורנו מדגיש את חומרת הקושי: אף שהיה זה פלא מבואר שאין לייחסו אלא לה׳, שכן אין מי שיכול להבטיח חיים למקנה זולתו - עדיין הכביד פרעה את לבו. הפסוק מלמד עד כמה עקש היה פרעה, שאף מול פלא ברור לא נכנע.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהָא לָא מִית מִבְּעִירָא דְיִשְׂרָאֵל עַד חָד וְאִתְיַקַר לִבָּא דְפַרְעֹה וְלָא שַׁלַח יָת עַמָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עד אחד. אפילו אחד, כאשר אפרש בשירה, וטעם זה הפסוק ואפילו ששלח וראה כי השם אוהב ישראל, ובעבורם הכה מקנהו, לא חשש מהמקנה בזאת המכה לשלח עמו, אולי לא עמדה הרבה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא מְבֹאָר, בִּלְתִּי מִתְיַחֵס בְּשׁוּם פָּנִים זוּלָתִי לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַבְטִיחַ בְּחַיִּים זוּלָתוֹ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וישלח פרעה והנה לא מת לפי שאמר משה והפלה ה׳‎ בין מקנה וגו'.

ויכבד את לבו כאן לא שייך שישאל רפואה דמי שמת מת, ומי שחי חי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל