שְׁמוֹת ט׳ · ה׳

וַיָּ֥שֶׂם יְהֹוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהֹוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ קובע מועד: ״מחר יעשה ה׳ הדבר הזה בארץ״. אבן עזרא מבאר ש״וישם ה׳ מועד״ פירושו ששם ה׳ קצב וזמן לתחילת האות. רשב״ם מבאר את טעם קביעת המועד ״לאמר״ - שלא יאמרו המצרים שזו מכת מדינה טבעית, אלא יידעו שהיא באה בזמן מדויק שנקבע מראש. הפסוק מלמד שקביעת מועד המכה מראש היא חלק ממהותה: היא נועדה להוכיח שהדבר אינו תופעה טבעית מקרית אלא מעשה מכוון של ה׳ בזמן קצוב. ההתראה מראש והדיוק בזמן מבדילים בין השגחה גלויה לבין מגפה רגילה.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְשַׁוִי יְיָ זִמְנָא לְמֵימָר מְחַר יַעְבֵּד יְיָ פִּתְגָמָא הָדֵין בְּאַרְעָא:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וישׂם. שם קצב וזמן לתחלת האות:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מועד לאמר - שלא יאמרו מכת מדינה היא.

Rashbam on Torah -- Daat

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיָּשֶׂם ה׳ מוֹעֵד לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, הוֹדִיעַ אוֹתָם זְמַן הַמַּכָּה כְּדֵי שֶׁיַּכְנִיסוּ הַמִּקְנֶה מֵהַשָּׂדוֹת, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמַכַּת הַבָּרָד, וְשָׁם אָמַר ה׳ הַדְּבָרִים מְפוֹרָשִׁים דִּכְתִיב (שמות ט:יט): ״שְׁלַח הָעֵז״ וְגוֹ׳, וְכָאן אָמַר הַדְּבָרִים בְּרֶמֶז, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּתֵיבַת לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שִׂימַת מוֹעֵד זֶה לְפַרְעֹה וְלַמִּצְרִיִּים כִּי הוּא תַּכְלִית הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.

Vocalized Edition