כִּ֛י אִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃

ה׳ מזהיר ״כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם״ - אם עדיין תמשיך להחזיק בישראל בעל כורחם. רש״י מבאר ש״מחזיק בם״ פירושו אוחז בם, כמו ״והחזיקה במבֻשיו״. אבן עזרא מבאר שחסרה כאן מילה כמו ״יד״, והכוונה מחזיק בהם בכוח, כמו ״מחזיק באזני כלב״. הפסוק הוא המשך ההתראה שלפני מכת הדבר: הוא מתאר את מצבו של פרעה כמי שאוחז ומחזיק בישראל בכוח ואינו מרפה. הדגשת ההחזקה בכוח מכינה את ההצדקה למכה הבאה, שתפגע במקנה מצרים כתגובה להמשך השעבוד.