שְׁמוֹת ח׳ · ג׳

וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֥ן הַֽחַרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

החרטומים עושים גם הם ״בלטיהם״ ומעלים צפרדעים על ארץ מצרים. אבן עזרא מבאר שהחרטומים עשו זאת במים מועטים, ולכן ראה פרעה שיש הבדל בין מעשה אהרן למעשיהם - שהחרטומים רק הוסיפו על המכה ולא יכלו להסירה, ולכן קרא למשה. ספורנו מדגיש שהחרטומים העלו צפרדעים אך לא יכלו להוליד בריות אחרות, שכן אין בכוחם להמציא בריה מתנועעת באמת. הפסוק מלמד שגם כשהחרטומים חיקו את המכה, יכולתם היתה מוגבלת: הם יכלו רק להוסיף על הצרה, לא לפתור אותה - וזה שחשף את אזלת ידם.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבָדוּ כֵן חָרָשַׁיָא בְּלַחֲשֵׁיהוֹן וְאַסִיקוּ יָת עֻרְדְעָנַיָא עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעשו. במים מועטים, ע"כ ראה פרעה כי יש הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם, ע"כ קרא למשה, כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה, ולא יכלו לחסרה:

Piotrkow, 1907-1911

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים. אֲבָל לֹא יָכְלוּ לְהוֹלִיד אֲחֵרִים, כִּי אֵין לְאֵל יָדָם לְהַמְצִיא בְּרִיָּה מִתְנוֹעֶעֶת בֶּאֱמֶת:

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

בלטיהם פי׳‎ רש״‎י (לעיל ז כב) בלחש שאומרים אותו בלט ובחשאי. חז״‎ק לעיל (ז יא) פי׳‎ רש״‎י עצמו בלהטיהם בלחשיהם וכו'.

Chizkuni