וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ {פ}

פרעה מכביד את לבו ״גם בפעם הזאת ולא שלח את העם״. אבן עזרא מבאר שפרעה חיזק את לבו כמו שעשה במכת הצפרדעים, שנאמר שם ״והכבד את לבו״. רשב״ם מבאר בדומה ש״גם בפעם הזאת״ פירושו כמו שהכביד את לבו בצפרדעים. הפסוק חותם את מכת הערוב באותו דפוס מוכר: ברגע שהוקל לפרעה, שב והכביד את לבו והפר את הבטחתו. ההדגשה ״גם בפעם הזאת״ מלמדת על התמדתו של פרעה בסירובו, החוזר על עצמו לאחר כל מכה שהוסרה, ומכינה את הקרקע למכות הבאות שיהיו קשות יותר.