שְׁמוֹת ז׳ · י׳

לתנין. נָחָשׁ:

וְעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן לְוָת פַּרְעֹה וַעֲבָדוּ כֵן כְּמָא דְפַקֵיד יְיָ וּרְמָא אַהֲרֹן יָת חוּטְרֵהּ קֳדָם פַּרְעֹה וְקָדָם עַבְדוֹהִי וַהֲוָה לְתַנִינָא:

ויבא משה. גם זה מופת, שהמטה היה לתנין, ואינו דומה למופת שעשה לישראל כי לא נהפך רק לנחש, ויפת אמר נחש הוא תנין:

וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳. טַעַם כָּפַל לוֹמַר ״כֵן כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ בְּאַחַת מֵהֵנָּה, נִתְכַּוֵּן לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁעָשׂוּ הַדְּבָרִים כֵּן, וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ עַד אֲשֶׁר שָׁאַל מֵהֶם פַּרְעֹה הָאוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳.

עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת כִּי הָאוֹת יַגִּיד עַל חִזּוּק נְבוּאָתָם כְּדֵי שֶׁיֵּאָמְנוּ, הֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם כִּי לֹא עָשׂוּ הַדָּבָר לְצַד דָּבָר זֶה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, כִּי יוֹתֵר חָבִיב עַל הַצַּדִּיקִים עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ מִכָּל רָצוֹן בָּעוֹלָם: