וְגַם הֲקִימֹתִי וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי יוֹדִיעֶנּוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יַפְלִיא בֵּינוֹ וּבֵין הָאָבוֹת, יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְגַם הֲקִימֹתִי כְּאִלּוּ אָמַר וַהֲגַם שֶׁהֲקִימֹתִי וְגוֹ׳, אוֹ וְגַם שֶׁהֲקִימֹתִי וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִשִּׂיגוּ לְהוֹדִיעַ לָהֶם שְׁמִי ה׳ כְּמוֹ שֶׁהִשַּׂגְתָּ אַתָּה.
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי דָּבָר זֶה הוּא דָּבָר שֶׁה׳ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, מִלְּבַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם בְּאֵל שַׁדַּי וְהִבְטִיחָם, עוֹד לוֹ שֶׁקִּיֵּם עִמָּהֶם שְׁבוּעָה וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה צָרִיךְ לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ וְהַדָּבָר בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת. וּבָזֶה תֶּחֱזַקְנָה יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה כְּשֶׁיֵּדַע כִּי דָּבָר זֶה אֵין לוֹ מְנִיעָה מִלִּהְיוֹת כֵּן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר הֱשִׁיבוֹ עַל מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לְעַכֵּב הַשְּׁלִיחוּת עַד עֵת קֵץ וֶהֱשִׁיבוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֲנִי ה׳ כִּי לֹא יוּכַל לִסְבּוֹל לִכְבּוֹשׁ אֶת רַחֲמָיו, עֲדַיִן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְעַצֵּל מֹשֶׁה בִּגְמַר שְׁלִיחוּת הַיְּצִיאָה כְּשֶׁיִּרְאֶה כָּל חוֹזֶק לֵב פַּרְעֹה אוֹ עַל הַיָּם יֵרָתַע לַאֲחוֹרָיו, לָזֶה הוֹדִיעוֹ אֵל עֶלְיוֹן כִּי הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו בְּתוֹקֶף הַשְּׁבוּעָה לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ.
אֵת אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִזְכִּיר שְׁמָהּ ״אֶרֶץ כְּנָעַן״, וְחָזַר וְאָמַר ״אֵת אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַגֵּרוּת כְּבָר הִתְחִיל מִימֵי הָאָבוֹת, וְנָפְקָא מִנָּהּ לְהַתְחִיל הַמִּנְיָן מִזְּמַן הָאָבוֹת וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. אֶלָּא כִּי עֲדַיִן קָשֶׁה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם״, לָמָּה אָמַר ״אֵת״ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם שְׁתֵּי אֲרָצוֹת? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית כו:ג) ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם.
