וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃

הכתוב מונה את בני מררי: מחלי ומושי, וחותם ״אלה משפחֹת הלוי לתֹלדֹתם״. אבן עזרא מבאר שגם למררי היו שני בנים בלבד ולא יותר, ולכן חתם הכתוב ״אלה משפחֹת הלוי לתֹלדֹתם״ - כי לא הולידו יורדי מצרים אלא את אלה. הוא מוסיף שהזכיר גם את שנות חיי עמרם בעבור כבוד בניו משה ואהרן. בכך משלים הכתוב את מניין שלושת ענפי שבט לוי, ומכין את הקורא לפסוק הבא שבו יתפרט הענף של עמרם, שממנו יצאו המנהיגים.