רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11יוכבד דודתו. אַחַת אֲבוּהִי, בַּת לֵוִי אֲחוֹת קְהָת:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
שְׁמוֹת ו׳ · כ׳
וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הכתוב מגיע אל לב הייחוס: עמרם לוקח את יוכבד דֹדתו לאשה, והיא יולדת לו את אהרן ואת משה. רש״י ואונקלוס מבארים ש״דֹדתו״ פירושה אחות אביו - יוכבד היתה בת לוי ואחות קהת, ולכן היא דודתו של עמרם. חזקוני מעלה מחשבה מוסרית: הקב״ה הסכים שאדם גדול כמשה ייצא דווקא מנישואין כאלה, כדי שלא יתגאה המנהיג על הציבור, וכפי שמצאנו גם בדוד. הפסוק מזכיר את שנות חיי עמרם - מאה שלושים ושבע - וממקם את לידת שני המנהיגים בתוך שלשלת הדורות של שבט לוי.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּנְסִיב עַמְרָם יָת יוֹכֶבֶד אֲחַת אֲבוּהִי לֵהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵהּ יָת אַהֲרֹן וְיָת משֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵי עַמְרָם מְאָה וּתְלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין:
Onkelos Exodus
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13ויקח עמרם את יוכבד דדתו. מה שהסכים הקב״ה שיצא אדם גדול כמשה מלקוחים שעתיד להזהיר עליהם. לפי שאין מעמידים פרנס על הצבור אלא א״כ קופה של שרצים תלויה לו בצוארו פן יתגאה על הצבור, כמו שמצינו בדוד.
Chizkuni