וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד׃

ונתת את מזבח העולה לפני פתח משכן אוהל מועד. ה׳ מצווה את משה לתת את מזבח העולה, הוא המזבח החיצוני, לפני פתח משכן אוהל מועד. לפי פשט הכתוב, מזבח העולה ניצב בחצר, לפני הכניסה למשכן, שכן עליו מקריבים את הקרבנות, ומקומו מחוץ להיכל בחצר. תרגום אונקלוס מתרגם ״מזבח העולה״ כמדבחא דעלתא, ו״לפני פתח משכן אוהל מועד״ כקדם תרע משכנא משכן זמנא. הפסוק ממשיך את סדר הצבת הכלים, ועובר מכלי ההיכל הפנימי אל כלי החצר, ומצווה על הצבת מזבח העולה לפני פתח המשכן, כשלב ראשון בהצבת כלי החצר, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את הצבת הכיור ואת הקמת החצר סביב.