שְׁמוֹת מ׳ · ל״ד

וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃

במילים פשוטות

ויכס הענן את אוהל מועד, וכבוד ה׳ מלא את המשכן. לאחר שהושלמה המלאכה, כיסה הענן את אוהל מועד וכבוד ה׳ מילא את המשכן. אבן עזרא מבאר על דרך הסברה שכאשר הוקם המשכן ויצא משה, אז כיסה הענן את המשכן וכבוד ה׳ מילא אותו. כלי יקר מבאר שנראה מכאן שכבוד ה׳ אינו הענן, אלא שהאש והאור, שהם כבוד ה׳, היו נראים מתוך הענן. לפי פשט הכתוב, השראת השכינה באה מיד עם השלמת המלאכה. תרגום אונקלוס מתרגם ״ויכס הענן״ כוחפא עננא. הפסוק מתאר את ירידת הענן על אוהל מועד ואת התמלאות המשכן בכבוד ה׳, כשיא של הקמת המשכן, שבו שורה השכינה על מעשה ידי ישראל.
מבוסס על אבן עזרא, כלי יקר · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲפָא עֲנָנָא יָת מַשְׁכַּן זִמְנָא וִיקָרָא דַיְיָ אִתְמְלֵי יָת מַשְׁכְּנָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועל דרך הסברא כאשר הוקם המשכן ויצא משה, אז כסה הענן את המשכן, וכבוד ד' מלא את המשכן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. נִרְאֶה מִזֶּה שֶׁכְּבוֹד ה׳ אֵינוֹ הֶעָנָן, אֶלָּא שֶׁהָאֵשׁ וְהָאוֹר דְּהַיְנוּ כְּבוֹד ה׳ הָיָה נִרְאֶה מִתּוֹךְ הֶעָנָן, כִּי זוּלַת הֶעָנָן לֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, כִּי בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יוּכַל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל, קַל וָחֹמֶר בְּאוֹר זֹהַר שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן הָיָה הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ הַהוּא תָּמִיד נִרְאֶה מִתּוֹךְ הֶעָנָן. וּכְשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נִבְדְּלוּ זֶה מִזֶּה, כִּי הָאוֹר הָאֱלֹהִי הָיָה נִכְנָס לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, כִּי שָׁם מְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֶעָנָן נִשְׁאַר מִבַּחוּץ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר סוֹף פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כד טז) ״וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה׳ עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים״, רוֹצֶה לוֹמַר הֶעָנָן כִּסָּה אֶת כְּבוֹד ה׳ כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹת הַכָּבוֹד הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם ״וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה׳ כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל״, כִּי עַל זֶה הָאֹפֶן יָכְלוּ לִרְאוֹת הַכָּבוֹד. וּלְכָךְ אָמַר כָּאן ״וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא הַמִּשְׁכָּן״, כִּי אִלּוּ הָיָה כְּבוֹד ה׳ מְעֹרָב עִם הֶעָנָן הָיָה יָכוֹל לָבוֹא שָׁמָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר סוֹף פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן״, כִּי לְפִי שֶׁאָז הָיָה כְּבוֹד ה׳ מְכֻסֶּה בֶּעָנָן הָיָה אֶפְשָׁרִי לְמֹשֶׁה לָבוֹא בְּתוֹךְ הֶעָנָן. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְדְּלוּ זֶה מִזֶּה, שֶׁהֶעָנָן הָיָה מִבַּחוּץ וּכְבוֹד ה׳ הָיָה בְּלֹא עָנָן תּוֹךְ אֹהֶל מוֹעֵד, עַל כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע לְמֹשֶׁה לָבוֹא תּוֹךְ אֹהֶל מוֹעֵד, מַשְׁמָע אֲבָל עַד אֹהֶל מוֹעֵד סָמוּךְ לוֹ מַמָּשׁ הָיָה יָכוֹל לָבוֹא, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. וְעַל פִּי דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה יְתוֹרְצוּ הַרְבֵּה סְפֵקוֹת בְּעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר נִתְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם הַמְפָרְשִׁים.

חסלת ספר שמות - בעזר נותן עוז ותעצומות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל