התחילו ללמודולא יכל משה לבוא אל אהל מועד. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר ז')? בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם - כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, אֱמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמַן שֶׁהָיָה עָלָיו הֶעָנָן לֹא הָיָה יָכוֹל לָבֹא, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן נִכְנָס וּמְדַבֵּר עִמּוֹ (ספרא):
וְלָא יָכִיל משֶׁה לְמֵיעַל לְמַשְׁכַּן זִמְנָא אֲרֵי שְׁרָא עֲלוֹהִי עֲנָנָא וִיקָרָא דַיְיָ אִתְמְלִי יָת מַשְׁכְּנָא:
ולא יכול משה. אז קראו השם שיכנס אל אהל והיה מדבר עם השם פנים אל פנים במקום שהיה נכנס כהן גדול פעם אחת בשנה עם ענן הקטרת כי משה בן בית הוא, והוצרכתי לומר ככה כי משה שם הלוחות בארון, ושם הכפורת ששם הכרובים על הארון ועליהם תמיד הכבוד והנה מה נעשה כאשר יורידו אהרן ובניו פרכת המסך מחוץ מקום הארון איך יגשו אליו, על כן אמרתי כי משה לבדו היה נכנס לפנים מהפרכת ואהרן ובניו יורידו המסך הנקרא פרכת, ומשה היה לוקח המסך ומכסה בו מיד את ארון העדות שלא יראוהו אהרן ובניו, ואמר הכתוב וכסו בו, כי היו עוזרים אותו ויש אומרים כי הכהנים מכסים הארון ואין פניהם לנכח הארון, ובעבור שמצא בו כתוב ואש תהיה לילה בו (פ' לח), ואמר לכל מסעיהם גם זה יורה, כי יש פעמים שיסע הענן בלילה, והנה לא מצאנו כתוב שנסעו בלילה והאומר זה יפרש או יומם ולילה יום אחד והנה מה יעשה במלת מסעיהם ולא אמר מחניהם, רק פירושו, או יומם ולילה, או יומם או לילה, כמו ומקלל אביו ואמו מות יומת (למעלה כא יז), והוצרכתי לי כל זה בעבור שראיתי כתוב בתפלת משה על דבר המרגלים, ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם, ובעמוד אש לילה (במד' יד יד):
לא יכול משה לבא אל אהל מועד - בשעת הקמתו.
כי שכן עליו הענן - מיד להראות חיבתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל, אחר כך היה מסתלק הענן מתוך האהל ושכן על הארון, כדכתיב: ונועדתי שמה ודברתי אתך מבין שני הכרובים. ואז בא משה אל אהל מועד, כדכתיב: ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול וגו' מבין שני הכרובים וידבר אליו. וכן אתה מוצא בבית עולמים: ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' את בית ה' בשעת השלמת הבית היה הקב"ה מקדשו בענן ואחר כך היה מצמצם שכינתו על הארון בין הבדים. ואשר שם לבו לדבר יוצרנו אל יזוז מנמוקי זקני רבינו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות [ומיתורם או משינוי] הלשון ויש ללמוד כולם וטוב אשר תאחוז בזה אשר פירשתי וגם מזה אל תנח ידיך.
אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. תּוֹךְ הַיְרִיעוֹת, מִחוּץ לַפָּרֹכֶת.
ולא יכל משה לבא אל אהל מועד בשעת הקמתו כי שכן עליו הענן מיד, להראות חבתו של הקב״ה על ישראל. אלא אחרי כן היה מסתלק הענן מתוך האהל ושוכן על הארון כדכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, ואז בא משה והוא שנאמר ובבא משה אל אהל מועד וגו', וכן אתה מוצא בבית עולמים, ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה׳ את בית ה', בשעת השלמת מלאכת הבית היה הקב״ה מקדשו בענן ואחר כך היה מצמצם שכינתו על הארון בין הבדים.
וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כד:יח) ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן״, שָׁם הָיָה אַחַר שֶׁקָּרָא אֵלָיו ה׳ נָתַן בּוֹ כֹּחַ. אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וְאֵין מְצִיאוּת זֶה כִּמְצִיאוּת הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, כִּי כָאן כְּבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֶעָנָן שֶׁבָּא בּוֹ בְּהַר סִינַי, שָׁם נֶאֱמַר (שמות כד:יז): ״וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה׳ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר״, וְסָמוּךְ לֵיהּ: ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר״, פֵּרוּשׁ - מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם שׁוֹכֵן כְּבוֹד ה׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָיָה כְּבוֹד ה׳ מָלֵא הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא יָכוֹל לִכָּנֵס בִּמְקוֹם מְלֹא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.
חסלת פרשת פקודי סליק ספר שמות