וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃

ואת בניו תקריב, והלבשת אותם כתונות. ה׳ מצווה את משה להקריב את בני אהרן ולהלבישם כתונות. לפי פשט הכתוב, אף בני אהרן מוקרבים ומולבשים בכתונות הכהונה, כחלק מקידושם לכהונה, לאחר קידוש אביהם אהרן. תרגום אונקלוס מתרגם ״ואת בניו תקריב״ כוית בנוהי תקרב, ו״והלבשת אותם כתונות״ כותלביש יתהון כיתונין. הפסוק ממשיך את ציווי קידוש הכוהנים, ומצווה על הקרבת בני אהרן והלבשתם בכתונות, כחלק מהכנתם לכהונה, לאחר הלבשת אהרן ומשיחתו, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את משיחת הבנים לכהונת עולם לדורותם, בדומה למשיחת אביהם.