וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא־נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מצרעת כשלג. דֶּרֶךְ צָרַעַת לִהְיוֹת לְבָנָה - "וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא" (ויקרא י"ג); אַף בְּאוֹת זֶה רָמַז לוֹ שֶׁלָּשׁוֹן הָרָע סִפֵּר בְּאָמְרוֹ לֹא יַאֲמִינוּ לִי, לְפִיכָךְ הִלְקָהוּ בְצָרַעַת, כְּמוֹ שֶׁלָּקְתָה מִרְיָם עַל לָשׁוֹן הָרָע (שבת צ"ז):
וַאֲמַר יְיָ לֵהּ עוֹד אָעֵיל כְּעַן יְדָךְ בְּעִטְּפָךְ וְאָעֵיל יְדֵהּ בְּעִטְפֵהּ וְאַפְקַהּ וְהָא יְדֵהּ חַוְרָא כְתַלְגָא:
ויאמר. האות הראשון מטהו שהוא נמצא בידו, והשני בידו, אמר יפת, בעבור שחשד שלא יאמינו נצטרעה ידו א"כ היה ראוי להיות זה האות הראשון, ור' ישועה אמר כי זה רמז לישראל שהיו בתחלה חפשים, ונגעם השם בעבדות מצרים והוא ירפאם וישובו חפשים:
ויאמר. הגאון אמר כי החיק הוא בית הזרוע, וככה "בחיקו ישא" (ישעי' מ יא) "שאהו בחיקך" (במד' יב), ואחרים אמרו כי הוא הבגד הסמוך לחזה:
