וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃

אהרן מדבר את כל הדברים אשר דיבר ה׳ אל משה, ומשה עושה את האותות לעיני העם. אונקלוס מתרגם ״ומליל אהרן ית כל פתגמיא די מליל יי עם משה ועבד אתיא לעיני עמא״. אבן עזרא מבאר שאהרן הוא המליץ, ולכן משה לא דיבר עם ישראל לעולם אלא על ידי אהרן, ובמותו היה מליץ תחתיו אליעזר בנו. חזקוני מבאר שעשה את האותות מן הנחש, מן היד ומן המים. הפסוק מתאר את מימוש חלוקת התפקידים: אהרן מוסר את דבר ה׳, ומשה מחולל את האותות לעיני העם. כך מוצגת בשורת הגאולה לישראל בדיבור ובמעשה, ומוכנת אמונת העם המתוארת בפסוק הבא.