וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כׇּל־דִּבְרֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כׇּל־הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃

משה מגיד לאהרן את כל דברי ה׳ אשר שלחו ואת כל האותות אשר ציווהו. אונקלוס מתרגם ״וחוי משה לאהרן ית כל פתגמיא דיי די שלחיה וית כל אתיא די פקדיה״. אבן עזרא מבאר שהאותות נשלחו גם לישראל תחילה, ואחר כך אותות אחרים לפרעה. חזקוני מוסיף שמשה הגיד לאהרן את כל אשר קרהו, כולל אירוע המלון, ושאהרן אמר לו על הראשונים שהם מצטערים, ושמכאן שלח משה את אשתו שתשוב לבית אביה. הפסוק מתאר כיצד משה משתף את אהרן בכל פרטי השליחות והאותות, ומכין את שני האחים לעמוד יחד לפני הזקנים והעם ולפני פרעה.