וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃

ה׳ אומר ״ודבר הוא לך אל העם, והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים״. רש״י מבאר ״ודבר הוא לך״ - בשבילך ידבר אל העם, ״יהיה לך לפה״ - למליץ, לפי שאתה כבד פה, ״לאלהים״ - לרב ולשר. אונקלוס מתרגם ״ויהי הוא יהי לך למתרגמן ואת תהי ליה לרב״. רשב״ם מבאר ״תהיה לו לאלהים״ - שר ושופט, מה שתצווה לו יעשה. הפסוק מגדיר את היחס בין משה לאהרן: אהרן ישמש כפה ומתורגמן, ומשה יעמוד במעמד עליון כמנהיג המצווה. כך נפתרת בעיית כובד הפה של משה, ומובטח שדבר ה׳ יימסר לעם ולפרעה כראוי.