שְׁמוֹת ל״ט · ל״ג

ויביאו את המשכן וגו'. שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לַהֲקִימוֹ; וּלְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מֹשֶׁה שׁוּם מְלָאכָה בַמִּשְׁכָּן, הִנִּיחַ לוֹ הַקָּבָּ"ה הֲקָמָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ שׁוּם אָדָם מֵחֲמַת כֹּבֶד הַקְּרָשִׁים, שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְזָקְפָן, וּמֹשֶׁה הֶעֱמִידוֹ; אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה אֵיךְ אֶפְשָׁר הֲקָמָתוֹ עַ"יְ אָדָם? אָמַר לוֹ עֲסֹק אַתָּה בְּיָדְךָ, וְנִרְאֶה כִּמְקִימוֹ וְהוּא נִזְקָף וְקָם מֵאֵלָיו, וְזֶהוּ שֶׁנֶּ' הוּקַם הַמִּשְׁכָּן (שמות מ') - הוּקַם מֵאֵלָיו; מִדְרַשׁ רַ' תַנְחוּמָא:

וְאַיְתִיוּ יָת מַשְׁכְּנָא לְמשֶׁה יָת מַשְׁכְּנָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי פוּרְפוֹהִי דַפּוֹהִי עַבְּרוֹהִי וְעַמוּדוֹהִי וְסַמְכוֹהִי:

ויביאו את המשכן. והנה את מיתריו ויתדותיה (פ' מ) כמו את קלעי החצר ואת עמודיו ואת אדניה (למעלה לה יז):

וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן. אֶת הַיְרִיעוֹת מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב:

אֶת הָאֹהֶל. יְרִיעוֹת עִזִּים.

וְאֶת כָּל כֵּלָיו. שֶׁל מִשְׁכָּן, כִּי הַקְּרָסִים וְהַקְּרָשִׁים וְהַבְּרִיחִים וְהָעַמּוּדִים וְהָאֲדָנִים כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן הָיוּ.

וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן. פֵּרוּשׁ, הִזְמִינוּהוּ לְפָנָיו.