שְׁמוֹת ל״ט · כ״ה

וַעֲבָדוּ זַגַיָא דְהַב דְכֵי וִיהָבוּ יָת זַגַיָא בְּגוֹ רִמוֹנַיָא עַל שִׁפּוֹלֵי מְעִילָא סְחוֹר סְחוֹר בְּגוֹ רִמוֹנַיָא:

בְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר כֵּן, לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ מְכֻוָּנִים הַפַּעֲמוֹנִים כְּנֶגֶד הָרִמּוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַפַּעֲמוֹן מָשׁוּךְ לְצַד מַטָּה אוֹ לְצַד מַעְלָה, אֶלָּא גּוּפוֹ שֶׁל פַּעֲמוֹן לִפְנֵי הָרִמּוֹן וְעוֹמֵד בְּשׁוּרָה, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. וְדָבָר זֶה אֵינוֹ מִתְחַיֵּב מֵאָמְרוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה ״הַפַּעֲמוֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמּוֹנִים״, כִּי זֶה בָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָרִמּוֹנִים בְּתוֹךְ הַפַּעֲמוֹנִים. עַל זֶה הָאוֹפֶן תַּתְחִיל הַשּׁוּרָה בְּפַעֲמוֹן וּלְפָנָיו רִמּוֹן, כְּפִי זֶה יִהְיוּ הָרִמּוֹנִים בְּתוֹךְ הַפַּעֲמוֹנִים, כִּי הַמְּעִיל לֹא הָיָה מְחֻבָּר מִלְּמַטָּה סָבִיב לוֹמַר שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ אֵלּוּ תּוֹךְ אֵלּוּ כָּל שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בְּמִסְפָּר, אֶלָּא מְחֻלָּק הָיָה לִשְׁנַיִם, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא עָשָׂה בַּבְּרַיְתָא מִסְפַּר הָרִמּוֹנִים כַּפַּעֲמוֹנִים כִּי הֵם יוֹתֵר מֵהֶם (זבחים פח,ב).