שְׁמוֹת ל״ז · ד׳

וַיַּ֥עַשׂ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

במילים פשוטות

בצלאל עשה בדים, כלומר מוטות נשיאה, מעצי שיטים, וציפה אותם זהב. הבדים הם קורות עץ ארוכות המושחלות בטבעות הארון כדי לשאת אותו על הכתף בעת המסעות. לפי פשט הכתוב, אף הבדים, ככל חלקי הארון, עשויים עצי שיטים ומצופים זהב, כדי לשמור על אחידות הקדושה וההדר. תרגום אונקלוס מתרגם ״בדים״ בלשון אריחי, מוטות. הפסוק מתאר את עשיית בדי הארון וציפויים בזהב, ומשלים את מנגנון הנשיאה של הארון, המורכב מן הטבעות שבפינות ומן הבדים המושחלים בהן, בהתאם לציווי המדויק על עשיית הארון וכל אביזריו בזהב.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבַד אֲרִיחֵי דְאָעֵי שִׁטִין וַחֲפָא יָתְהוֹן דַהֲבָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל