לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת הָי֖וּ הַטַּבָּעֹ֑ת בָּתִּים֙ לַבַּדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן׃

לעומת המסגרת היו הטבעות, בתים לבדים לשאת את השולחן. הטבעות נקבעו סמוך למסגרת השולחן, ושימשו כבתים, כלומר כנרתיקים, שדרכם עוברים הבדים לצורך נשיאת השולחן. לפי פשט הכתוב, מיקום הטבעות כנגד המסגרת מבטיח יציבות בעת הנשיאה, והבדים המושחלים בהן מאפשרים לשאת את השולחן. תרגום אונקלוס מתרגם ״בתים לבדים״ כאתרא לאריחיא, מקום לבדים. הפסוק מתאר את מיקום הטבעות כנגד המסגרת ואת תפקידן כבתים לבדים, ומשלים את תיאור מנגנון הנשיאה של השולחן, בהתאם לציווי המדויק על עשיית השולחן וכל אביזריו לצורך נשיאתו במסעות.