שְׁמוֹת ל״ז · י״ג

בצלאל יצק לשולחן ארבע טבעות זהב, ונתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו. הטבעות הן טבעות זהב הקבועות בארבע פינות השולחן, כנגד רגליו, ודרכן יושחלו הבדים לשאת אותו. לפי פשט הכתוב, מיקום הטבעות כנגד ארבע רגלי השולחן מאפשר נשיאה יציבה ומאוזנת. תרגום אונקלוס מתרגם ״הפאות״ כזיוויתא, הפינות, ו״רגליו״ כרגלוהי. הפסוק מתאר את יציקת ארבע טבעות הזהב שבפינות השולחן, המשמשות מנגנון הנשיאה שלו, בדומה לטבעות הארון, ומכין את הקורא לתיאור הבדים שיושחלו בטבעות אלו לצורך נשיאת השולחן בעת המסעות.