וַיַּ֨עַשׂ ל֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וַיַּ֧עַשׂ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃

בצלאל עשה לשולחן מסגרת רוחב טפח סביב, ועשה זר זהב למסגרתו סביב. המסגרת היא מסגרת עץ ברוחב טפח המקיפה את השולחן, ועליה נעשה זר זהב נוסף. לפי פשט הכתוב, המסגרת מחזקת את השולחן ומקיפה אותו, ועליה זר זהב מעטר. תרגום אונקלוס מתרגם ״מסגרת״ כגדנפא, ו״טופח״ כרומה פושכא, גובה טפח. הפסוק מתאר את המסגרת המקיפה את השולחן ואת זר הזהב שעליה, ומשלים את תיאור העיטורים וההיקפים של השולחן. בהמשך יתואר כיצד הטבעות שבהן יושחלו הבדים קבועות כנגד מסגרת זו, ומכאן חשיבותה גם למנגנון נשיאת השולחן.