שְׁמוֹת ל״ו · ט׳

אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכׇל־הַיְרִיעֹֽת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הפסוק נותן את מידות היריעות: אורך כל יריעה עשרים ושמונה אמה, ורוחבה ארבע אמות, ומידה אחת לכל היריעות, כלומר כולן שוות זו לזו. אבן עזרא מעיר על המילה ״באמה״ שאולי מדובר באמה הידועה, ומשער שהיא הייתה כמידת האמה של בית ראשון, שהייתה אמה גדולה יותר. אחידות המידות של כל היריעות מאפשרת את חיבורן וההתאמה ביניהן ליצירת יריעה שלמה ואחידה. הפסוק ממשיך את התיאור המדויק של מבנה המשכן, ומקפיד למסור את המידות המדויקות של כל חלק, בהתאם לחשיבות המדויקת של עשיית המשכן ככל אשר ציווה ה׳.
מבוסס על אבן עזרא, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֻרְכָּא דִירִעֲתָא חֲדָא עַסְרִין וּתְמַנְיָא אַמִין וּפוּתְיָא אַרְבַּע אַמִין דִירִיעֲתָא חֲדָא מְשַׁחְתָּא חֲדָא לְכָל יְרִיעָתָא:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אולי טעם באמה. היא הידוע אולי היתה כמדת בית ראשון שהיתה אצילה:

Piotrkow, 1907-1911