וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קְרָשִׁ֔ים לִפְאַ֖ת נֶ֥גֶב תֵּימָֽנָה׃

האומן עשה את הקרשים למשכן: עשרים קרשים לפאת נגב, כלומר לצד דרום. כאן מתחיל פירוט מספר הקרשים לכל צלע של המשכן, והצלע הראשונה המתוארת היא הצלע הדרומית, שבה הועמדו עשרים קרשים. לפי פשט הכתוב, עשרים הקרשים שרוחב כל אחד אמה וחצי יוצרים דופן שאורכה שלושים אמה. תרגום אונקלוס מתרגם ״לפאת נגב תימנה״ כלרוח עבר דרום. הפסוק פותח את תיאור סידור הקרשים לפי צלעות המשכן, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את מספר הקרשים והאדנים בכל צד, כדי לתאר את מבנה קירות המשכן בשלמותו לפי הציווי המדויק.