שְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־אֶחָ֑ת כֵּ֣ן עָשָׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃

לכל קרש היו שתי ידות, כלומר שני בליטות או יתדות בתחתיתו, המשולבות ומכוונות אחת אל אחת, וכך עשה לכל קרשי המשכן. הידות הן חלקים הבולטים מתחתית הקרש ונכנסים אל תוך האדנים כדי לייצב את הקרש במקומו. לפי פשט הכתוב, ״משולבות אחת אל אחת״ פירושו שהידות מכוונות ומסודרות זו כנגד זו באופן אחיד בכל הקרשים. תרגום אונקלוס מתרגם ״ידות״ בלשון צירים. הפסוק מתאר את מנגנון חיבור הקרשים לאדנים שבתחתיתם, ומדגיש שאופן זה נעשה באחידות לכל קרשי המשכן, כחלק מן ההקפדה בבניית שלד המשכן ככל אשר ציווה ה׳.