שְׁמוֹת ל״ו · י״ז

האומן עשה חמישים לולאות על שפת היריעה שבקצה החטיבה האחת, וחמישים לולאות על שפת היריעה שבחטיבה השנייה. הלולאות הן עניבות התפורות בשולי היריעות כדי לאפשר את חיבור שתי חטיבות יריעות העיזים זו לזו. לפי פשט הכתוב, מנגנון החיבור של יריעות העיזים דומה לזה של יריעות המשכן, אלא שבמשכן היו הלולאות של תכלת וכאן אינן מפורטות בצבע. תרגום אונקלוס מתרגם ״לולאות״ בלשון עניבות. הפסוק מפרט את הכנת הלולאות שיאפשרו את צירוף שתי חטיבות יריעות העיזים, כחלק מן ההקפדה בעשיית שכבת הכיסוי השנייה של המשכן ככל אשר ציווה ה׳.