שְׁמוֹת ל״ו · י״ב

האומן עשה חמישים לולאות ביריעה האחת, וחמישים לולאות בקצה היריעה שבחטיבה השנייה, כשהלולאות מכוונות ומקבילות זו אל זו. אבן עזרא מעיר על צורת המילה ״הלולאות״ בתי״ו כסימן הנקבה, ומבאר את יסוד המילה. משמעות ״מקבילות״ היא שהלולאות שבשתי השפתיים מכוונות בדיוק זו כנגד זו, כדי שיהיה אפשר להשחיל דרכן את הקרסים ולחברן. הדיוק במספר הלולאות ובמיקומן מבטיח שהחיבור בין שתי חטיבות היריעות יהיה מסודר ואחיד. הפסוק ממשיך בתיאור המדויק של מנגנון חיבור היריעות, כחלק מן ההקפדה בעשיית המשכן ככל אשר ציווה ה׳.