שְׁמוֹת ל״ו · י״א

האומן עשה לולאות של תכלת על שפת היריעה האחת שבקצה החטיבה הראשונה, וכן עשה בשפת היריעה שבקצה החטיבה השנייה. הלולאות הן טבעות או עניבות של חוטי תכלת התפורות בשולי היריעות. לפי פשט הכתוב, מטרת הלולאות היא לאפשר את חיבור שתי חטיבות היריעות זו לזו, כשהלולאות שבשתי השפתיים מכוונות זו כנגד זו, וכך אפשר לחברן. תרגום אונקלוס מתרגם ״לולאות״ בלשון עניבות. הפסוק מפרט את אופן הכנת מנגנון החיבור בין שתי חטיבות היריעות, בדיוק רב, כחלק מתיאור בניית מבנה המשכן לפי הציווי המדויק.