וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃

האומן עשה לולאות של תכלת על שפת היריעה האחת שבקצה החטיבה הראשונה, וכן עשה בשפת היריעה שבקצה החטיבה השנייה. הלולאות הן טבעות או עניבות של חוטי תכלת התפורות בשולי היריעות. לפי פשט הכתוב, מטרת הלולאות היא לאפשר את חיבור שתי חטיבות היריעות זו לזו, כשהלולאות שבשתי השפתיים מכוונות זו כנגד זו, וכך אפשר לחברן. תרגום אונקלוס מתרגם ״לולאות״ בלשון עניבות. הפסוק מפרט את אופן הכנת מנגנון החיבור בין שתי חטיבות היריעות, בדיוק רב, כחלק מתיאור בניית מבנה המשכן לפי הציווי המדויק.