וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכׇל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת׃

ובחרושת אבן למלאות ובחרושת עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת. הפסוק ממשיך לפרט את תחומי אומנותו של בצלאל: עיבוד אבנים יקרות לשיבוצן במשבצות, ועיבוד עץ, לעשות בכל מלאכת מחשבת. תיאור זה משלים את מניין תחומי הכישרון של בצלאל שהחל בפסוק הקודם: לאחר עבודת המתכות, מזכיר הכתוב את עבודת האבן והעץ. הביטוי ׳מלאכת מחשבת׳ מדגיש שאין מדובר במלאכה שגרתית אלא בעבודת אומנות מתוכננת ומעוצבת. הפסוק מבליט את שלמות כישוריו של בצלאל, שהקיפו את כל החומרים הנדרשים למשכן - מתכות, אבנים ועץ - ואת יכולתו לבצע בהם עבודות מורכבות ומדויקות.