אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2כָּל גְבַר וְאִתְּתָא דְאִתְרְעֵי לִבְּהוֹן עִמְהוֹן לְאַיְתָאָה לְכָל עִבִדְתָּא דִי פַקֵד יְיָ לְמֶעְבַּד בִּידָא דְמשֶׁה אַיְתִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדַבְתָּא קֳדָם יְיָ:
Onkelos Exodus
שְׁמוֹת ל״ה · כ״ט
כׇּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכׇל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
כל איש ואישה אשר נדב ליבם אותם להביא לכל המלאכה אשר ציווה ה׳ לעשות ביד משה, הביאו בני ישראל נדבה לה׳. אור החיים מבאר שהתורה מעידה על כלל ישראל שהביאו נדבת ה׳, כלומר דבר הראוי להיקרא נדבה. מדברי המפרשים עולה שהכתוב מסכם את פרשת התרומות בעדות כללית על העם כולו: אנשים ונשים כאחד תרמו מנדבת ליבם לכל צורכי מלאכת המשכן. הפסוק חותם את תיאור היענות העם, ומדגיש שהתרומה כולה באה מתוך רצון חופשי ונדיבות אמיתית. העדות שהתורה מעידה על כלל ישראל מבליטה את שלמות ההתעוררות של העם, שנטל חלק במלאכת הקודש מתוך התלהבות ורוח נדיבה.
מבוסס על אור החיים · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אור החיים
רבי חיים בן עטר · המאה ה־18הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַה׳. הַתּוֹרָה מְעִידָה עַל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיאוּ נִדְבַת ה׳, פֵּרוּשׁ, דָּבָר הָרָאוּי לִקָּרֵא נְדָבָה.
Vocalized Edition