וְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֙מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃

ואת הבושם ואת השמן למאור, ולשמן המשחה ולקטורת הסמים. רשב״ם מבאר ש׳ולשמן המשחה׳ מכוון לשמן זית הין. חזקוני מעיר על ניקוד הלמ״ד במילה ׳למאור׳ בשווא. מדברי המפרשים עולה שהנשיאים, או התורמים בכלל, הביאו גם את הבשמים ואת השמן שנועדו למאור, לשמן המשחה ולקטורת הסמים. הפסוק משלים את רשימת התרומות בחומרים הנוגעים לעבודת המשכן השוטפת - הדלקת המנורה, משיחת הכלים והקטרת הקטורת. הזכרת חומרים אלה בסיום תיאור התרומות מלמדת שהעם השלים את כל צורכי המשכן, מן החומרים למבנה ולכלים ועד החומרים הנדרשים לעבודה הקבועה בו.