אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃

המשך המניין: את בגדי השרד לשרת בקודש, את בגדי הקודש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן. רש״י מבאר ש׳בגדי השרד׳ נועדו לכסות את הארון, השולחן, המנורה והמזבחות בשעת סילוק המסעות. אבן עזרא מבאר ש׳בגדי השרד׳ הם לצורך הנסיעה. מדברי המפרשים עולה שהכתוב חותם את מניין הפריטים בבגדים: בגדי השרד ששימשו לכיסוי הכלים בעת המסעות, ובגדי הקודש של אהרן ובניו ששימשו לעבודת הכהונה. הפסוק משלים את הרשימה השלמה של כל מרכיבי המשכן, כליו ובגדיו, ובכך מסתיים פירוט הציווי על המלאכה. מכאן ואילך יעבור הכתוב לתאר את היענות העם בפועל ואת הבאת התרומות.