רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11יתדת. לִתְקֹעַ וְלִקְשׁוֹר בָּהֶם סוֹפֵי הַיְרִיעוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁלֹּא יָנוּעוּ בָּרוּחַ:
מיתריהם. חֲבָלִים לִקְשֹׁר:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
שְׁמוֹת ל״ה · י״ח
אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם׃
במילים פשוטות
המשך המניין: את יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם. רש״י מבאר ש׳יתדת׳ נועדו לתקוע ולקשור בהם את סופי היריעות בארץ, שלא ינועו ברוח, ו׳מיתריהם׳ הם החבלים לקשור. מדברי המפרשים עולה שהכתוב משלים את מניין רכיבי המשכן והחצר ביתדות ובמיתרים המחזיקים ומייצבים אותם. היתדות ננעצו בקרקע והמיתרים נמתחו כדי לקבע את היריעות והקלעים במקומם, כך שלא יזוזו מפני הרוח. הפריטים הקטנים לכאורה חיוניים ליציבות המבנה כולו. הפסוק מלמד שאף רכיבי החיבור והייצוב נמנים בפירוט מלאכת המשכן, ומדגיש את השלמות והדיוק הנדרשים בכל חלקיו.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2יָת סִכֵּי מַשְׁכְּנָא וְיָת סִכֵּי דְדַרְתָּא וְיָת אַטוּנֵיהוֹן:
מקור: ספריא · נחלת הכלל