אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּפְסַל תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָא כְּקַדְמָאֵי וְאַקְדֵם משֶׁה בְּצַפְרָא וּסְלֵיק לְטוּרָא דְסִינַי כְּמָא דְפַקֵד יְיָ יָתֵהּ וּנְסֵב בִּידֵהּ תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָא:
Onkelos Exodus
שְׁמוֹת ל״ד · ד׳
וַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי־לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ וַיַּ֙עַל֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
משה פוסל שני לוחות אבנים כראשונים, משכים בבוקר ועולה אל הר סיני כאשר ציווה ה׳, ולוקח בידו שני לוחות אבנים. אבן עזרא מבאר שמנהג הלשון לומר ׳ויקח בידו שני לוחות אבנים׳ ולא ׳שני הלוחות׳, ומביא דוגמאות לצחות לשון כזו. חזקוני מבאר ש׳וישכם משה בבוקר׳ מכוון לעלות השחר של כ״ט באב. מדברי המפרשים עולה שמשה מקיים במדויק את ציווי ה׳: הוא פוסל את הלוחות בעצמו, משכים בזריזות ועולה אל ההר. הפסוק מדגיש את מסירותו וזריזותו של משה בקיום המצווה, ופותח את שלב חידוש הברית ונתינת הלוחות השניים לאחר הכפרה על חטא העגל.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ויפסל. מנהג הלשון לדבר ככה לאמר ויקח בידו שני לוחות אבנים, ולא אמר ויקח בידו שני הלוחות, כמו וד' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ד' (ברא', יט כד) ולא אמר מאתו, וככה בפסוק אחד בני ישראל חמש פעמים והנה הוא דרך צחות:
Piotrkow, 1907-1911
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13וישכם משה בבקר בעלות השחר של כ״ט באב.
Chizkuni